זוגיות מאושרת / אסתי חנסון
פעמים רבות יוצאים ספרי הדרכה כיצד למצוא ולהשיג בן/בת זוג לחיים וישנה, כביכול, רשימת כללים הכוללת מעין כללי משחק לשם השגת היעד הנכסף. במאמר זה, אני רוצה לדון על הדבר החשוב מכל, לאור כמות הגירושים הרבה בימינו: החוכמה לשמר את הזוגיות ולטפח אותה לאורך זמן, בה יצמחו שני בני הזוג ויפיקו מנישואיהם את המיטב.
בוודאי יתהו כאן ומייד יקפצו אותן פמיניסטיות ויאמרו , מדוע את כותבת ומייעדת מאמרך לנשים? הלא שני בני הזוג שותפים במידה שווה ליצירת זוגיות טובה. אני יכולה רק לומר לכן: הירגעו, שבו בנחת. אני בצד שלכן! אני יוצאת מנקודת הנחה פשוטה, שאנו, הנשים, " פנטיום 8 מתקדם", והגברים הינם האב טיפוס והדגם הראשוני שברא ה', משראה ה' כי טוב, שיכלל את המקור, ראה מה חסר באדם וברא אישה עם כל האפיונים שיש בגבר בתוספת שכלולים רבים כגון אינטואיציה, יכולת ללדת, חוכמה ותבונה רבה יותר.
כפועל יוצא מכך, הכוח בידינו, ולגברים רק נותר ללמוד מאיתנו ולתרום את חלקם, ובהמשך אפרט גם כיצד לגרום להם לחשוב שהם יזמו זאת ועוד זה בא מהם ( כן, האישה גם ערמומית יותר ואם הגברים כל כך זקוקים לתחושה שאין כמותם חכמים – החמיאו להם לאגו.
לא קרה דבר, כל עוד אנו יוצאות נשכרות מכך).
ובכן לזוגיות טובה ומאושרת, ישנם מספר מרכיבים מהותיים והכרחיים, שחייבים להתקיים לשם צמיחה תמידית :
•
שמירת זהות ה" אני" בקשר-
אני סבורה כי על מנת ליצור, לפתח ולשמר זוגיות טובה ומאושרת, חשוב עד מאוד שכל אחד מבני הזוג, השותפים לקשר , יפתח וישפר את עצמו ואת זהותו האישית. רק כאשר כל אחד מבני הזוג מזין את עצמו ומעניק לעצמו במסגרת הקשר, או אז יוכל להעניק ולתת מעצמו לבניית הזוגיות, על ידי מתן אהבה ומתן היכולת לאפשר לו צמיחה אישית. הזוגיות אמורה לשמש קרקע פורייה, בה שני בני הזוג מתפתחים יחד ולא אחד על חשבון השני. כאשר אחד מבני הזוג בזוגיות כלשהי, ירגיש כי הוא מוותר על רצונותיו, שאיפותיו ועל זהותו האישית, ירגיש האחרון תחושת מירמור, החמצה, חוסר סיפוק, הגשמה עצמית וכו', שעל אף אם ינסה להדחיקה ולהכחישה , תעלה ותצוף מעל פני השטח ודבר זה עלול לכרסם ולפגוע בזוגיות.
עלינו להעניק לעצמנו, לצמוח ולהתפתח בתוך הקשר ולא למחוק עצמנו או לאבד מזהותנו.
על מנת להעניק לאחרים: לבני הזוג שלנו, לילדינו או למישהו אחר מהסביבה הקרובה, עלינו ראשית לפתח את ה"אני", הווה אומר, להיות אדם מאושר ומודע לעצמו, אוהב, מסופק, ממומש, החי את הרגע וחווה את החיים במלואם.
לשם בניית זוגיות בריאה, נבונה, מעשירה, מצמיחה, מספקת בה שני בני הזוג תורמים ונתרמים , המשמשת מקור להנאה והנעה, ישנם מספר ערכים שראוי ויתקיימו:
•
אמון-
חשוב מאוד לפתח ולשמור על אמון במערכת הזוגית. אל תתנו סיבות לבני הזוג שלכם לקנא לכם ו/או בכם. ברגע שאין אמון , מתווספת לקשר הזוגי אנרגיה שלילית של חוסר אמון וחשדנות שמובילה לפחד.
ראשית, תיבנו אמון בעצמכם, כלומר דעו מהו הערך שלכם, מה נקודות החוזק והעוצמה שלכם, מה ייחודכם ומה מיוחד בכם, וכן גם העניקו ותנו אמון בבן זוגכם.
שימו לב כי אומרים " בניית אמון" , ולא בכדי, אמון הינו דבר שנבנה, לאט לאט, נדבך אחר נדבך. אמון אינו מונח הקיים בזוגיות מלכתחילה, אלא ערך מקסים, מיוחד ומקודש שנבנה בתהליך יצירת הזוגיות.
העניקו חיזוקים ומחמאות לבני זוגכם, אך מתוך כוונה ואמונה מלאה. לעיתים האמון בין בני זוג נפגע שלא ביודעין, לא בתקשורת מילולית, אלא בתקשורת שאחד מבני הזוג, תקשורת של שפת הגוף, למשל:, תחושת החשדנות נוצרת כאשר אחד מבני הזוג מרבה להסתכל על בני המין השני, או מרבה לשבח בני זוג של אחרים בתכונות שבן הזוג לא ניחן בהן.
זכרו : אל תשוו את בן זוגכם לאף אחד אחר, כפי שלא הייתם רוצים שישוו אתכם למישהו אחר. דבר זה פוגע בביטחון העצמי ומביא תחושת חוסר נוחות של " פחות שווה". במידה והנכם מעוניינים מבן זוגכם בדבר כלשהו, התייחסו לכך עניינית לכם, בלי מתן דוגמאות.
•
תקשורת טובה ואמפאתית –
חשוב עד מאוד לפתח תקשורת טובה בין בני הזוג, אמיתית וכנה והכוונה היא להרבות בשיחה, מתוך הקשבה אמיתית ופעילה.
שתפו זה את זה בחוויות שעברו עליכם, האזינו זה לזה, החוו דיעה ברוגע ונינוחות. וכאן ברצוני לציין שאין הכוונה לאישה, שבן זוגה חוזר מעבודה אחריה, להתנפל עליו ב :" איזה יום איום ונורא עבר עלי, הילדים…. המנהלת שלי…. התשלומים…." ועוד כהנה מבול של אסונות. קבלי את פניו בחיוך, נשיקה, בברכת שלום ובשאלה "כיצד עבר עליך היום?" והקשיבי לו באמת ובתמים, מבלי להתעסק בדברים נוספים " תוך כדי", אלא התבונני לתוך עיניו (זו גם דרך מצוינת להתפעל שוב מיופיין) , השתדלי להקשיב מבלי לבקר ולשפוט את מעשיו, אלא רק להקשיב.
לאחר שסיימתם עם השכבת הילדים, או בזמן השיחה בארוחה עם שאר בני הבית, שתפי אותו בכל אשר עבר עלייך, אם ישנם דברים מעיקים זה הזמן , תוך הקפדה על טון רגוע ככל שתוכלי.
חשוב מאוד לדעת להתווכח. הקפידו על כללי ויכוח. במידה והנכם הורים, השתדלו לא להתווכח לפני הילדים. שמרו על כללים שמוסכמים עליכם מראש, ואין לחכות לויכוח שיעלה כדי לגבש כללים אלו.
נהפוך הוא, הסכימו עליהם שאתם רגועים: "במידה ונתווכח או לא נסכים, הדרך שהייתי רוצה שנתווכח יהיה כך…." וכאן המקום שכל אחד מבני הזוג יביע את רצונותיו, למשל, להקשיב עד הסוף לבן זוג ואז להגיב, לא להתפרץ לדברי השני ( כך , אגב, הטונים לא עולים), לשמור על טון רגוע, לא להכניס למריבה עניינים קודמים או לא לדבר בלשון הכללה :" תמיד את/ה…. אתה אף פעם לא…..", השתדלו לא לערב הורים בשיחה :" אתה בדיוק כמו אבא/אמא שלך….." וכו'.
מותר לכם גם להסכים כי שמתחיל ויכוח אחד מבני הזוג יוצא מן המקום, נרגע ורק אחר כך אתם מנהלים שיחה בנושא הנתון. אם יש נושא שבן זוגי ואני רוצים ללבן, מדי פעם אנו קובעים לעשות זאת בבית קפה, כך גם האווירה נינוחה ולא מאיימת ודבר נוסף שאנו מרוויחים הוא שטון השיחה לא יעלה, משום הסועדים…
•
מרחב-
חשוב עד מאוד שבזוגיות יהיה מרחב אישי לצמיחה לכל אחד מהשותפים לזוגיות, מבלי שהזוגיות תגביל זאת. המרחב הזוגי נותן לכל אחד מבני הזוג את יכולת הבחירה מבלי לפגוע בעקרונות ובהבנה של כל אחד מבני הזוג. המרחב מעניק את היכולת לצמיחה למרות ואף המסגרת הזוגית ומעשירה את שני בני הזוג, כאשר הצרכים של כל אחד מהחברים בה באים על סיפוקם. חשוב לי לציין כי למרות המרחב, חשוב לכל אחד מבני הזוג השותפים בקשר הזוגי להציב גבולות , שמוסכם על שני הצדדים ואין לחצות אותם.
•
בניית מטרות משותפות-
חשוב כי לשני בני הזוג יהיו מטרות משותפות מהזוגיות המשותפת, שעל פיהן יפעלו ויתקדמו הלאה במסגרת הזוגיות ויניעו את זוגיותם לעבר העתיד. בכל פעם שישנה מטרה משותפת, נוקטים דרכי פעולה כדי להשיג את המטרה ולקדם אותה. בניית מטרות משותפות מלכדת את בני הזוג ובונה מעין תא בו לכל אחד יש גאוות יחידה להשתייך אליה ומשבני הזוג משיגים את היעד, זה מגבש ומאחד אותם יותר ומלכד את הקשר הזוגי. בכל פעם כמובן, משמשיגים מטרות כלשהן, יש להציב מטרות חדשות, בהתאם לשינויים ולחתור אליהן שוב, כך שהדבר תורם לזוגיות מתפתחת.
•
העשרת הזוגיות על ידי הקדשת זמן איכות להעצמת הזוגיות-
חשוב כי בני הזוג יקדישו זמן לזוגיות שלהם ( מלבד שיחה), לפחות שעה אחת ליום , לפעילות משותפת. אפילו הליכה ללילית יד ביד. קבעו לצאת יחד, לפגישה משותפת, רק שניכם ללא הסחות דעת, לפחות אחת לשבוע. ראשית והחשוב מכל: הרבו בשיחה וחלקו חוויות משותפות. שתפו זה את זה. חשוב כי למרות העייפות , יהיו שני בני הזוג אסתטיים ויריחו טוב. אם את מקדימה להגיע לבית ובעלך מגיע בסביבות תשע- עשר, שני עם הילדים וקומי כרבע שעה לפני בואו, על מנת להתקלח ולהתגנדר.
במידה ושניכם מגיעים באותו הזמן עייפים, שנו שעה- שעתיים ואז קומו רעננים, הקדישו זמן לעצמכם על מנת להיראות טוב. זוגיות אין משמעה הזנחה עצמית שמעלה התהייה: "היכן בן הזוג שהתאהבתי בו?". חשוב לשמור על משיכה. עשו דברים מהנים ששניכם אוהבים על מנת לשמור על גחלת האהבה.
שלבו בכך פעילות למשל: צפו יחד באלבום תמונות משותפות שלכם, סרט החתונה שלכם וכו' קבעו פגישה בכל מקום שתחפצו, לסרט , בית קפה, מועדון ריקודים (מדי פעם, בן זוגי ואני קובעים, לציון יום הכרותינו לצאת למקום בו הכרנו עם אותם הבגדים ומתנה לכל אחד מבן הזוג).
במידה ואין לכם תקציב, בלו ערב בבית שאינו מצריך השקעה כספית רבה, כמו ערב קולנוע בבית, הכינו פופקורן, הוציאו סרט מ"הוידאומט" או השאילו מחברים. אספו קרשים ועשו קומזיץ זוגי על שפת הים, או יער הקרוב לביתכם עם מרשמלו ויין שתיקחו מהבית ועוד רעיונות ככל העולה על רוחכם.
•
יצירתיות-
חשוב מאוד לשמור על התלהבות בקשר הזוגי וזה על ידי יצירתיות.
כדי לשמור על קשר פעיל שבו לא נאבד עניין בבן זוג, תמיד צריך לחדש ולרענן את ההתלהבות מן הקשר על ידי הכנסת אלמנטים מרגשים ולא שגרתיים ( והנה עוד מטרה משותפת לשני בני הזוג). למשל, הפתיעו זה את זה מבלי לחכות ליום הולדת או אירוע מסוים.
עשו זה למען זה מחוות קטנות שיפתיעו וירגשו את בן זוגכם. אותן הנשים שאומרות וטוענות, " רק אני עושה, אני מחכה והוא לא עושה כלום", דברו אליו ישירות :" נהנית? איך הרגשת? הייתי מאוד שמחה אם פעם הבאה גם אתה היית יוזם איזשהו משהו מרגש/ מהנה…".
) היא מוגבלת.